החלטה בתיק ע"מ 2590/09

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת.

על פי הנטען בכתב האישום, היה המשיב חבר בארגון החמאס, ואף היה חבר בועדת קשרי חוץ של ארגון החמאס בחברון, שתפקידה תיאום הקשרים בין הארגון לבין בכירי האזור, תיאום פעילות עם שאר הארגונים, פתרון בעיות ופיוס בין הצדדים.

הבסיס לאישומים נגד המשיב הינו אמרתו של בדר שויכי. זה מסר באמרה מפורטת מאוד את מבנה ארגון החמאס בעיר חברון, ובכלל זה את מבנה הועדות השונות הפועלות מטעם הנהלת הארגון בעיר. בדר מזכיר את המשיב כמי שהיה חבר בועדת קשרי החוץ האמורה.

בית משפט קמא סבר כי קיים קושי ראייתי באמרתו של בדר שויכי, שכן לא בורר מהו מקור ידיעתו בדבר החברים בועדות השונות, ובית המשפט התרשם כי עיקר ידיעותיו נובעות ממקור אחר - איאד סרור -  ולא מידיעתו שלו.

טיעוני הצדדים

התביעה הצבאית טענה כי מסקנת בית משפט קמא אינה נכונה. נטען כי בדר שויכי ידע להפריד ולציין מפורשות בעדותו מתי הוא מסתמך על דברים ששמע מפי אחרים, מתי הוא מעלה סברה, ומתי הוא מספר דברים מידיעתו האישית. ישנו חלק באמרתו, בו הוא התייחס למשיב כחבר בהנהלת ארגון החמאס בעיר חברון, וביחס לכך הוא ציין כי הוא "סבור" שהמשיב ואחרים הם חברי ההנהלה, ואמנם עניין זה לא יוחס למשיב בכתב האישום. יחד עם זאת, נושא החברות בועדת קשרי החוץ אינו נובע מסברתו של בדר שויכי, ואף לא מדברים שסיפר לו איאד סרור שכן במקרים אלה הוא ציין את מקור הסתמכותו באופן מפורש. התביעה טענה כי כיון שכך, אין כל בעייתיות בהסתמכות על אמרתו של בדר שויכי, ויש לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המשיב טען כי אמרתו של בדר שויכי הינה אמרה סתמית, המפרטת שמות של עשרות רבות של אנשים, ואין היא מתייחסת לדברים הידועים לבדר שויכי מידיעתו האישית. עוד נטען כי גם אין התייחסות ברורה לתקופות אליהן מתייחסת האמרה, ויש בסיס להניח כי המדובר בתקופה של ראשית שנות התשעים - בה היה המשיב חבר בחמאס, גורש למרג' א-זוהור, ואף נשפט מאוחר יותר בגין פעילות בחמאס. נטען כי המשיב מוכר כמי שהיה פעיל חמאס, אולם אין כל ראיה כי הוא פעיל במסגרת ארגון החמאס כיום. ב"כ המשיב הוסיף וטען כי שניים אחרים המוזכרים באמרתו של בדר שויכי כלל אינם עצורים, ובכלל זה עדנאן מסודה שהיה לכאורה חבר יחד עם המשיב באותה ועדת קשרי חוץ של החמאס. בנוסף נטען כי גילו של המשיב ומצבו המשפחתי מצדיקים כי לא ייעצר.

ראיות לכאורה

כאמור, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלת קיומן של ראיות לכאורה, וליתר דיוק, האם אמרתו של בדר שויכי מהווה תשתית ראייתית מספקת לצורך מעצרו של המשיב.

לאחר שבחנתי בעיון את אמרתו של בדר שויכי הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק במקרה זה עם התביעה. אמנם, בדר שויכי מזכיר שמות של אנשים רבים, אולם המדובר במי שהיה חבר בארגון החמאס משנת 1990. כפי שהוא מפרט ביחס לעצמו, הוא נשא תפקיד בכיר יחסית בארגון החמאס בעיר חברון, וטבעי כי עקב מעמדו והתקופה הארוכה בה היה חבר בחמאס נחשף לפעילים השונים בארגון במקום מגוריו. חשוב להדגיש כי בדר שויכי מפרט את המבנה הארגוני של ארגון החמאס בחברון אולם מפריד באופן ברור בין ועדות שהוא כלל אינו מכיר את חבריהן, לועדות לגביהן שמע מאיאד סרור מי חבר בהן, לבין ועדות אחרות. אמנם, אין הוא מציין באופן מפורש כי הוא מכיר את החברים בועדות האחרות באופן אישי, אולם הדבר נובע מהקשרם של דברים, והוא אף זיהה בתמונה את המשיב, אף שזה הכחיש כל היכרות עם בדר שויכי.

בהקשר זה, ולאחר ששוכנעתי כי בדר שויכי מסר את שמות חברי ועדת החוץ של הארגון שלא על דרך של סברה או כשמועה ששמע מפיו של אחר, דומני כי יש טעם בדברים שקבע בית משפט זה בע"מ 2244/05 התובע הצבאי נ' אבו סונדוס [פדאור (לא פורסם) 05 (36) 527], עמוד 1:

"הואיל והעדים המפלילים הודו כי הם עצמו היו פעילים בארגון האמור, הרי שחזקה עליהם כי יודעים הם מי נמנה על שורות הארגון, אף אם לא הצביעו על פעילות ספציפית שעשו אותם פעילים. כך הוא כשמדובר בפעילים מן השורה, ובוודאי שכך הוא מקום בו מדובר בפעילים בכירים העומדים בראש הארגון, או במי שגייסו אחרים לשורותיו".

ודוק: לשיטתי, תמיד ראוי לברר את מקור הידיעה, ואין מקומו של אדם בהיררכיה של הארגון מבטיח כי ידע בידיעה אישית מי כל חברי הארגון ומה תפקידם. עם זאת, מקום בו מקור הידיעה הינו אישי, ולא מפי השמועה, יש מקום לחזקה כי אדם בעל מעמד בארגון מודע לתפקידים שמילאו אנשים שונים באותו ארגון, אף אם אין פירוט מלא של הדרך בה הגיע מידע זה לידיעתו האישית.

עוד עולה מעיון באמרה כי בדר שויכי אינו מתייחס לעבר הרחוק כשהוא מפרט את המבנה של ארגון החמאס, אלא הוא מדבר על המצב בהווה, ועל הפעילים בארגון כיום.

על כן, מששוכנעתי בדבר קיומן של ראיות לכאורה, יש לבחון את השאלה האם קיימת עילת מעצר.

עילת מעצר

כפי שציינתי לעיל, קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב נשא משרה בארגון החמאס. אין המדובר במשרה מינורית, אלא במי שהיה חבר בועדה בכירה של ארגון החמאס בעיר חברון.

כפי שציינתי לאחרונה בע"מ 2577/09 התביעה הצבאית נ' ג'וילס:

"חברות בארגון החמאס מצדיקה ברגיל מעצר עד תום ההליכים. קל וחומר כאשר חברות זו כוללת נשיאת משרה בארגון"